"אני רוצה לעשות את זה בעצמי !! "

כולנו מכירים את זה…אנחנו הולכים למטבח להכין סלט לארוחת הערב כשלפתע הילד שלנו מופיע עם שרפרף מאחורינו ואומר : "אני גם רוצה לחתוך סלט בעצמי"

והסיטואציה , שאנחנו ממהרים בבוקר לצאת מהבית  ובדיוק הילד מכריז שהוא רוצה לנעול נעליים בעצמו…

אם כן מדוע זה קורה? מה גורם לילד לרצות להיות עצמאי כל כך ?

התשובה לכך נמצאת כמו תמיד,אצל הילדים.

מספיק לראות את פרצופו השמח של ילד אשר הצליח לעשות משהו בכוחות עצמו כדי להבין את התשובה.

ההצלחה האישית של הילד בפעולה שעשה באופן עצמאי, הופכת אותו למאושר  .

ובנוסף בונה את בטחונו העצמי ואת ההערכה העצמית.

בטחון עצמי אמיתי נבנה בזכות ההצלחות שיש לילד בפעולות שהוא עושה באופן עצמאי.

בטחון עצמי והערכה עצמית הן הבסיס לאישיותנו , וככל שהם גבוהים יותר ,השמיים הם הגבול.

כיצד עושים זאת ? איך גורמים לילד לפתח בטחון עצמי גבוה והערכה עצמית גבוהה וגם עושים אותו מאושר ??

התשובה היא חינוך לעצמאות.

בגן שלנו,הילדים פועלים במרחב לפי רצונם, ועושים את מירב הפעולות בעצמם.

הם שוטפים ידיים בעצמם,נועלים וחולצים נעליים לעצמם, מוזגים לעצמם את האוכל, חותכים לעצמם ירקות  שגידלו בעצמם בגינת הירק וכו'

והעניין המרכזי הוא שהם בוחרים בעצמם במה לעבוד ובמה לשחק.

שיטת מונטסורי גורסת כי ביסודו של דבר הילד הוא אוטודידקט,.כלומר יש לו מבנה מוח המאפשר לו לקלוט רשמים מהסביבה וללמוד אותם ללא מאמץ ובאופן לא מודע.

הילד בוחר תמיד פעילות העונה על הצורך הפנימי שלו. הוא שמח ומתלהב מכל למידה משום שהוא עושה בדיוק את מה שהוא רוצה  ובוחר לעשות,ולא את מה שמישהו אחר מחייב אותו לעשות.

בהדרגה,עם התפתחות כישוריו,נבנית אצלו תחושת עצמאות חזקה ובטחון עצמי גבוה.

שיטת מונטסורי בנויה על אהבת הלמידה הטבעית של הילד,ונוטעת בו לכל חייו את הדחף להמשיך ללמוד.

בגן שלנו לומד הילד לעבוד בעצמו ועם אחרים,עפ"י בחירתו. הוא לומד לקיים את "כללי היסוד " של הגן,ולעיתים קרובות הוא עשוי להזכיר לילדים אחרים לקיים אותם.

מכיוון שהוא יכול לבחור את עבודתו ולבצע אותה בקצב שלו יש לו הזדמנויות רבות להצליח .

(גם בכישורי החיים-קינוח אף,שטיפת ידיים,נעילת נעליים וכו').

החיוך הקטן הזה של הילד לאחר כל פעולה שהצליח בה ופעל בה  באופן עצמאי , הוא עוד צעד קטן בדרך לבטחון עצמי גבוה  וההערכה עצמית גבוהה.

הגן שלנו מבוסס על שיווי משקל נבון בין חופש לבין מסגרת אשר תוכננה במיוחד עבור ילדים בגיל הרך.

רק בתוך גבולות ברורים ,יוכל הילד  למצוא את החופש לפעול וללמוד מתוך רצונו האישי ובזמן המתאים לו.

סרטון אחד שווה אלף תמונות:

"מה כתוב פה ?"

"הסוד להוראה טובה הוא להתייחס לאינטליגנציה של הילדים כאל שדה פורה שיש לזרוע בו זרעים,על מנת שיצמחו תחת החום הלוהט של הדמיון.

 המטרה שלנו היא לא רק לגרום לילדים להבין,ולהכריח אותם לזכור בעל-פה,אלא לגעת בדמיון שלהם ולהלהיב אותם עד עמקי נשמתם.

 אנו איננו רוצים תלמידים צייתנים,אלא תלמידים נלהבים. אנו מחפשים לזרוע חיים בילדים יותר מאשר תיאוריות,ולעזור להם בצמיחתם:שכלית,רגשית ופיזית"  (מריה מונטסורי)

 ברוח הדברים האלה שאמרה מריה מונטסורי,מייסדת שיטת מונטסורי ,אנו פועלים וחושפים את הילדים לדברים שהם מתעניינים בהם, ובעצם זורעים זרעים שיצמחו תחת החום הלוהט של הדמיון שלהם.

תפקידנו הוא לחשוף את הילדים למה שמעניין אותם. את המשך הדרך והלמידה כל ילד יעשה בעצמו,לפי הקצב שלו ובזמן שיתאים לו כאשר ירצה בכך.

לאחרונה הילדים החלו להתעניין באותיות ובכתיבה. הם שואלים אותנו לעיתים קרובות,מה כתוב על לוח הנושא בגן,מהן האותיות שכתובות על כריכת הספר שהם מתבוננים בו ,באיזה אות מתחילה מילה מסוימת ששמעו וכו'

וכך הבנו שהילדים מתחילים להתעניין באותיות  ושעלינו לחשוף אותם לכך – במפגש, בתרגילים על המדפים ,בשיחות בינינו ובדרכים נוספות.

 חשבנו כיצד להתחיל, ושוב ידענו שהתשובה נמצאת אצל הילדים. הבחנו שהם מסתכלים בסקרנות על תנועת העפרון  כאשר אנו רושמים את שמם על הציור שזה עתה סיימו לצייר… ובינגו, התשובה הייתה ברורה,הם רוצים לדעת כיצד כותבים את שמם.

הכנו שלטים קטנים עליהם כתוב השם של כל ילד  וכך אנו אומרים בוקר טוב במפגש.

שולפים כל פעם שלט מהקופסא,הילדים קוראים את השם שכתוב על השלט ומברכים את אותו ילד בבוקר טוב

בהתחלה,הילדים ידעו לזהות רק את השם שלהם,ולאט לאט הם מתחילים לזהות את שמות חבריהם.

בהתחלה ילדים מזהים את הכתוב כזכרון חזותי,ממש כמו תמונה,והם יודעים למיין את ה"תמונות" האלו:

לדוגמא,הם יודעים שיש שמות קצרים:רן,בר,טל שהם בעלי שתי אותיות. בהתחלה כשהראינו להם את השלטים עם השמות האלה הן ידעו שזה או רן או טל או בר. היום הם כבר מזהים אם זה רן,טל או בר.

הם למשל, מתבלבלים בין השם אפרת לשם אופיר כי יש בשניהם את אותם סימנים חזותיים-האותיות הדומות.

לאט לאט אנו מתחילים "לפרק" איתם את התמונה-המילה, ומדברים על האות שבתחילת כל שם,על השמות הארוכים והקצרים,השמות הדומים,

מעתה בכל נושא שנלמד בגן,נכין גם שלטים עליהם יהיו כתובות המילים המאפיינות את אותו נושא.

זה עניין של זמן עד שהילדים ירצו לכתוב את שמם,ולכן בימים הקרובים יתווספו לפינת האומנות גם עפרונות וטושים. הילדים יתחילו לצייר איתם וכך יתאמנו באחיזה נכונה של עפרון,עט וטוש. על המדף גם יהיו שבלונות של עיגולים, ריבועים וצורות נוספות. כך הילדים יתרגלו ציור על הדף בצורה עדינה ומבוקרת.

כאשר יגיע היום שבו ירצו ויוכלו לרשום את שמם,אחיזת כלי הכתיבה והציור המבוקר כבר יהיו פשוטים וקלים עבורם. ההתמודדות היחידה שתישאר להם היא כתיבת האותיות בצורה נכונה.

מסיבת הפיג'מות

" לא רוצים לישון,רוצים להשתגע…"

החלטנו לעשות מסיבת פיג'מות בגן…אמיתית,לא בכאילו.
הכנו טבלת יאוש למסיבה וכל יום בארוחת הצהריים סימנו איקס על היום שעבר,וכך במשך 3 שבועות כל יום ספרנו כמה ימים נותרו למסיבה וההתרגשות הלכה וגדלה.
יומיים לפני המסיבה כבר החלו ההכנות בגן.
הילדים הכינו שלט "מסיבת פיג'מות" וקישטו אותו בהתרגשות רבה.

יום לפני המסיבה הילדים הכינו בובות שמירה כדי שיישמרו עליהם בלילה.
היצירה הזאת הייתה מדהימה שכן הילדים התחלקו לזוגות וכל זוג הכין ביחד בובת שמירה. הילדים לקחו יחד החלטות משותפות: באיזה צבע תהיה הבובה, צורת האף של הבובה וכו'
היה מרגש מאוד לראות את הילדים מתייעצים,מתפשרים,מחליטים יחד ומוצאים פתרון ברגעי מחלוקת.


במפגש בוקר ביום המסיבה, כל זוג הציג את הבובה שהכין בפני החברים

ביום המסיבה הייתה בגן התרגשות גדולה, ורקדנו המון כדי לפרוק את המתח לקראת הערב.
אחה"צ הילדים הלכו הביתה כרגיל ובשעה 19:30 חזרו לגן כשהם לבושים בפיג'מות ומצויידים בפנסים ואוהלים.
הקמנו יחד עם ההורים מספר אוהלים בגן ובחצר ואחר כך נפרדנו מההורים.

מסיבת הפיג'מות מתחילה…עכשיו !!!!!

קודם כל חייבים לרפד את הבטן כדי שיהיה לנו כוח להמשך הערב.
על הילדים הוטלה משימת חיפוש. היה עליהם לחפש בגן חלקי פאזל גדולים שכאשר מרכיבים אותם מקבלים רמז המוביל לארוחת הערב.


לאחר סריקות מקיפות בגן עם הפנסים מצאו הילדים עשרה חלקים שכאשר מחברים אותם מקבלים קרטון פיצה שעליו כתוב טלפון של פיצריה.
הילדים התרגשו מאוד והבינו שעליהם להתקשר לפיצריה כדי להזמין את ארוחת הערב.

זהו,משימת ארוחת הערב הושלמה,עוד חצי שעה יגיעו הפיצות.
בזמן שחיכינו לפיצות נערכה תצוגת אופנה של הפיג'מות…




אחר כך הילדים התפזרו להם בגן וכל ילד בחר לעצמו מה לעשות.
בגן גם חיכו לילדים תחנות יצירה:
הכנת כתרים…

הכנת פיג'מה לריקי שעד עכשיו לא הייתה לה פיג'מה…

והכנת שרשראות…

היו ילדים שבזמן הזה בחרו לרקוד

ואז…כעבור חצי שעה,צלצול באינטרקום…השליח של הפיצה הגיע
הילדים רצו מהר והתרכזו באוהל הגדול .

ואז נכנס השליח עם הפיצות. איזו התרגשוווווווווווות

והילדים התיישבו לאכול את ארוחת הערב בתוך האוהל

הפיצות היו טעימות ומשביעות ואחריהן התפננו להמשיך במסיבה.
חלק מהילדים רצו למרוח לק, חלקם שיחקו בפנסים או במשחקים והתרגילים.
הצטיידנו בצמידים זוהרים ועשינו בחדר הגדול מסיבת לילה עם מוזיקה ומלא אורות

כאשר הילדים החלו להתעייף נפגשנו כולנו בחדר הגדול למפגש צחצוח שיניים.
כל ילד וילדה הביאו מהתא האישי שלהם את מברשת השיניים ומשחת השיניים שלהם.
וביחד צחצחנו שיניים
הילדים גם כיבדו זה את זה במשחת שיניים שלהם. תמיד שווה לבדוק טעם חדש…



אחרי צחצוח השיניים הכנו לילדים את החדר הגדול כמו בית קולנוע vip שבו צופים בסרט מהמיטה הפרטית.
כל ילד קיבל שקית פרטית של תפוצ'יפס וכרטיס כניסה לקולנוע.
בכניסה לקולנוע עמדה הכרטיסנית. כל ילד נכנס לאולם אחרי שהציג את הכרטיס שלו בכניסה.

והילדים החלו לתפוס את מקומותיהם-מיטותיהם

והסרט "פרקים של פרפר נחמד " התחיל…

שעה אחרי שהתחיל הסרט אולם הקולנוע נראה כך

היה מרגש מאוד לראות את כל הילדים ישנים יחד באותו חדר כל הלילה. מחזה יפה שאין כמותו.
החלומות היו מגוונים בחדר. היו חלומות על נסיכות ופיות,חלומות על מכוניות וטרקטורים. הילדים ישנו טוב ואף אחד מהם לא התעורר בלילה. אפילו אקצ'ן הכלבה ועזרא התוכי ישנו ללא הפרעות.
הירח היה גאה …!!

רק בשעה 7:30 בבוקר החלו הילדים להתעורר לאט לאט.
הם צחצחו שיניים יחד והתארגנו ליום החדש שהגיע,יום שישי

בארוחת הבוקר אכלנו פנקייקים עם מייפל וגבינה לבנה. היה טעים.
בחצר אכלנו גלידה לקינוח.
אחר כך התאספו הילדים באוהל הגדול בחצר וכל ילד קיבל מדליה מזהב…זכרון ללילה המתוק שהיה…



תודה רבה לכם ילדי גן ברל'ה על הלילה הקסום.
על שנתתם לנו את ההזדמנות להרגיש משפחה גדולה וגאה גם בלילה…

כל הארץ דגלים דגלים…

יום העצמאות הוא הזדמנות נפלאה ללמד את הילדים את אהבת הארץ.
הזדמנות נהדרת ללמד אותם איך לקרוא מפה, מהן הערים המרכזיות בישראל,אתרים מרכזיים,
איפה נמצאים המזרח,המערב,הצפון והדרום וגם על סמלי המדינה.
למדנו גם את משמעות המושגים נשיא המדינה,רמטכ"ל, מי היה הרצל ומדוע יש מנורה בסמל המדינה.

במפגש אחד הגיע פתאום דוד המלך כדי לספר לנו מדוע יש מגן דוד על דגל המדינה.

במפגשים שרנו שירי ארץ ישראל, התחפשנו לדגל המדינה ונפנפנו בדגלים בלי סוף.
השיר המועדף על הילדים היה "כל הארץ דגלים דגלים"






יצרנו יצירות בנושא החג, יצירות בצבעי כחול ולבן…




החלטנו להקים עם הילדים דוכן פלאפל כדי לאכול אוכל ישראלי,
אבל הסתבר לנו שפלאפל עולה כסף…
אז כל ילד הכין לעצמו שטר כסף כדי לקנות מנה פלאפל עם חומוסצ'יפסלט וכוס מיץ פטל ליד…

אחר כך הכינו הילדים את השלט של דוכן הפלאפל



וביום אחד דוכן הפלאפל היה מוכן..


אחרי עבודת הקמת הדוכן,הבטן של הילדים החלה לקרקר
והם החליטו לפתוח את הארנקים ולקנות לעצמם פלאפל…






חגגנו גם יום הולדת למדינה עם שירים,בלונים, ברכות וריקודים.
הילדים היו נרגשים ווחגיגיים…





למדנו מהי עצמאות וכל ילד סיפר מה הוא עושה באופן עצמאי.
הילדים התמלאו גאווה ושמחה כשדיברו על כך.

אצלנו בגן כל יום הוא יום העצמאות…