כולנו מכירים את זה…אנחנו הולכים למטבח להכין סלט לארוחת הערב כשלפתע הילד שלנו מופיע עם שרפרף מאחורינו ואומר : "אני גם רוצה לחתוך סלט בעצמי"
והסיטואציה , שאנחנו ממהרים בבוקר לצאת מהבית ובדיוק הילד מכריז שהוא רוצה לנעול נעליים בעצמו…
אם כן מדוע זה קורה? מה גורם לילד לרצות להיות עצמאי כל כך ?
התשובה לכך נמצאת כמו תמיד,אצל הילדים.
מספיק לראות את פרצופו השמח של ילד אשר הצליח לעשות משהו בכוחות עצמו כדי להבין את התשובה.
ההצלחה האישית של הילד בפעולה שעשה באופן עצמאי, הופכת אותו למאושר .
ובנוסף בונה את בטחונו העצמי ואת ההערכה העצמית.
בטחון עצמי אמיתי נבנה בזכות ההצלחות שיש לילד בפעולות שהוא עושה באופן עצמאי.
בטחון עצמי והערכה עצמית הן הבסיס לאישיותנו , וככל שהם גבוהים יותר ,השמיים הם הגבול.
כיצד עושים זאת ? איך גורמים לילד לפתח בטחון עצמי גבוה והערכה עצמית גבוהה וגם עושים אותו מאושר ??
התשובה היא חינוך לעצמאות.
בגן שלנו,הילדים פועלים במרחב לפי רצונם, ועושים את מירב הפעולות בעצמם.
הם שוטפים ידיים בעצמם,נועלים וחולצים נעליים לעצמם, מוזגים לעצמם את האוכל, חותכים לעצמם ירקות שגידלו בעצמם בגינת הירק וכו'
והעניין המרכזי הוא שהם בוחרים בעצמם במה לעבוד ובמה לשחק.
שיטת מונטסורי גורסת כי ביסודו של דבר הילד הוא אוטודידקט,.כלומר יש לו מבנה מוח המאפשר לו לקלוט רשמים מהסביבה וללמוד אותם ללא מאמץ ובאופן לא מודע.
הילד בוחר תמיד פעילות העונה על הצורך הפנימי שלו. הוא שמח ומתלהב מכל למידה משום שהוא עושה בדיוק את מה שהוא רוצה ובוחר לעשות,ולא את מה שמישהו אחר מחייב אותו לעשות.
בהדרגה,עם התפתחות כישוריו,נבנית אצלו תחושת עצמאות חזקה ובטחון עצמי גבוה.
שיטת מונטסורי בנויה על אהבת הלמידה הטבעית של הילד,ונוטעת בו לכל חייו את הדחף להמשיך ללמוד.
בגן שלנו לומד הילד לעבוד בעצמו ועם אחרים,עפ"י בחירתו. הוא לומד לקיים את "כללי היסוד " של הגן,ולעיתים קרובות הוא עשוי להזכיר לילדים אחרים לקיים אותם.
מכיוון שהוא יכול לבחור את עבודתו ולבצע אותה בקצב שלו יש לו הזדמנויות רבות להצליח .
"הסוד להוראה טובה הוא להתייחס לאינטליגנציה של הילדים כאל שדה פורה שיש לזרוע בו זרעים,על מנת שיצמחו תחת החום הלוהט של הדמיון.
המטרה שלנו היא לא רק לגרום לילדים להבין,ולהכריח אותם לזכור בעל-פה,אלא לגעת בדמיון שלהם ולהלהיב אותם עד עמקי נשמתם.
אנו איננו רוצים תלמידים צייתנים,אלא תלמידים נלהבים. אנו מחפשים לזרוע חיים בילדים יותר מאשר תיאוריות,ולעזור להם בצמיחתם:שכלית,רגשית ופיזית" (מריה מונטסורי)
ברוח הדברים האלה שאמרה מריה מונטסורי,מייסדת שיטת מונטסורי ,אנו פועלים וחושפים את הילדים לדברים שהם מתעניינים בהם, ובעצם זורעים זרעים שיצמחו תחת החום הלוהט של הדמיון שלהם.
תפקידנו הוא לחשוף את הילדים למה שמעניין אותם. את המשך הדרך והלמידה כל ילד יעשה בעצמו,לפי הקצב שלו ובזמן שיתאים לו כאשר ירצה בכך.
לאחרונה הילדים החלו להתעניין באותיות ובכתיבה. הם שואלים אותנו לעיתים קרובות,מה כתוב על לוח הנושא בגן,מהן האותיות שכתובות על כריכת הספר שהם מתבוננים בו ,באיזה אות מתחילה מילה מסוימת ששמעו וכו'
וכך הבנו שהילדים מתחילים להתעניין באותיות ושעלינו לחשוף אותם לכך – במפגש, בתרגילים על המדפים ,בשיחות בינינו ובדרכים נוספות.
חשבנו כיצד להתחיל, ושוב ידענו שהתשובה נמצאת אצל הילדים. הבחנו שהם מסתכלים בסקרנות על תנועת העפרון כאשר אנו רושמים את שמם על הציור שזה עתה סיימו לצייר… ובינגו, התשובה הייתה ברורה,הם רוצים לדעת כיצד כותבים את שמם.
הכנו שלטים קטנים עליהם כתוב השם של כל ילד וכך אנו אומרים בוקר טוב במפגש.
שולפים כל פעם שלט מהקופסא,הילדים קוראים את השם שכתוב על השלט ומברכים את אותו ילד בבוקר טוב
בהתחלה,הילדים ידעו לזהות רק את השם שלהם,ולאט לאט הם מתחילים לזהות את שמות חבריהם.
בהתחלה ילדים מזהים את הכתוב כזכרון חזותי,ממש כמו תמונה,והם יודעים למיין את ה"תמונות" האלו:
לדוגמא,הם יודעים שיש שמות קצרים:רן,בר,טל שהם בעלי שתי אותיות. בהתחלה כשהראינו להם את השלטים עם השמות האלה הן ידעו שזה או רן או טל או בר. היום הם כבר מזהים אם זה רן,טל או בר.
הם למשל, מתבלבלים בין השם אפרת לשם אופיר כי יש בשניהם את אותם סימנים חזותיים-האותיות הדומות.
לאט לאט אנו מתחילים "לפרק" איתם את התמונה-המילה, ומדברים על האות שבתחילת כל שם,על השמות הארוכים והקצרים,השמות הדומים,
מעתה בכל נושא שנלמד בגן,נכין גם שלטים עליהם יהיו כתובות המילים המאפיינות את אותו נושא.
זה עניין של זמן עד שהילדים ירצו לכתוב את שמם,ולכן בימים הקרובים יתווספו לפינת האומנות גם עפרונות וטושים. הילדים יתחילו לצייר איתם וכך יתאמנו באחיזה נכונה של עפרון,עט וטוש. על המדף גם יהיו שבלונות של עיגולים, ריבועים וצורות נוספות. כך הילדים יתרגלו ציור על הדף בצורה עדינה ומבוקרת.
כאשר יגיע היום שבו ירצו ויוכלו לרשום את שמם,אחיזת כלי הכתיבה והציור המבוקר כבר יהיו פשוטים וקלים עבורם. ההתמודדות היחידה שתישאר להם היא כתיבת האותיות בצורה נכונה.
החלטנו לעשות מסיבת פיג'מות בגן…אמיתית,לא בכאילו.
הכנו טבלת יאוש למסיבה וכל יום בארוחת הצהריים סימנו איקס על היום שעבר,וכך במשך 3 שבועות כל יום ספרנו כמה ימים נותרו למסיבה וההתרגשות הלכה וגדלה.
יומיים לפני המסיבה כבר החלו ההכנות בגן.
הילדים הכינו שלט "מסיבת פיג'מות" וקישטו אותו בהתרגשות רבה.
יום לפני המסיבה הילדים הכינו בובות שמירה כדי שיישמרו עליהם בלילה.
היצירה הזאת הייתה מדהימה שכן הילדים התחלקו לזוגות וכל זוג הכין ביחד בובת שמירה. הילדים לקחו יחד החלטות משותפות: באיזה צבע תהיה הבובה, צורת האף של הבובה וכו'
היה מרגש מאוד לראות את הילדים מתייעצים,מתפשרים,מחליטים יחד ומוצאים פתרון ברגעי מחלוקת.
במפגש בוקר ביום המסיבה, כל זוג הציג את הבובה שהכין בפני החברים
ביום המסיבה הייתה בגן התרגשות גדולה, ורקדנו המון כדי לפרוק את המתח לקראת הערב.
אחה"צ הילדים הלכו הביתה כרגיל ובשעה 19:30 חזרו לגן כשהם לבושים בפיג'מות ומצויידים בפנסים ואוהלים.
הקמנו יחד עם ההורים מספר אוהלים בגן ובחצר ואחר כך נפרדנו מההורים.
מסיבת הפיג'מות מתחילה…עכשיו !!!!!
קודם כל חייבים לרפד את הבטן כדי שיהיה לנו כוח להמשך הערב.
על הילדים הוטלה משימת חיפוש. היה עליהם לחפש בגן חלקי פאזל גדולים שכאשר מרכיבים אותם מקבלים רמז המוביל לארוחת הערב.
לאחר סריקות מקיפות בגן עם הפנסים מצאו הילדים עשרה חלקים שכאשר מחברים אותם מקבלים קרטון פיצה שעליו כתוב טלפון של פיצריה.
הילדים התרגשו מאוד והבינו שעליהם להתקשר לפיצריה כדי להזמין את ארוחת הערב.
זהו,משימת ארוחת הערב הושלמה,עוד חצי שעה יגיעו הפיצות.
בזמן שחיכינו לפיצות נערכה תצוגת אופנה של הפיג'מות…
אחר כך הילדים התפזרו להם בגן וכל ילד בחר לעצמו מה לעשות.
בגן גם חיכו לילדים תחנות יצירה:
הכנת כתרים…
הכנת פיג'מה לריקי שעד עכשיו לא הייתה לה פיג'מה…
והכנת שרשראות…
היו ילדים שבזמן הזה בחרו לרקוד
ואז…כעבור חצי שעה,צלצול באינטרקום…השליח של הפיצה הגיע
הילדים רצו מהר והתרכזו באוהל הגדול .
ואז נכנס השליח עם הפיצות. איזו התרגשוווווווווווות
והילדים התיישבו לאכול את ארוחת הערב בתוך האוהל
הפיצות היו טעימות ומשביעות ואחריהן התפננו להמשיך במסיבה.
חלק מהילדים רצו למרוח לק, חלקם שיחקו בפנסים או במשחקים והתרגילים.
הצטיידנו בצמידים זוהרים ועשינו בחדר הגדול מסיבת לילה עם מוזיקה ומלא אורות
כאשר הילדים החלו להתעייף נפגשנו כולנו בחדר הגדול למפגש צחצוח שיניים.
כל ילד וילדה הביאו מהתא האישי שלהם את מברשת השיניים ומשחת השיניים שלהם.
וביחד צחצחנו שיניים
הילדים גם כיבדו זה את זה במשחת שיניים שלהם. תמיד שווה לבדוק טעם חדש…
אחרי צחצוח השיניים הכנו לילדים את החדר הגדול כמו בית קולנוע vip שבו צופים בסרט מהמיטה הפרטית.
כל ילד קיבל שקית פרטית של תפוצ'יפס וכרטיס כניסה לקולנוע.
בכניסה לקולנוע עמדה הכרטיסנית. כל ילד נכנס לאולם אחרי שהציג את הכרטיס שלו בכניסה.
והילדים החלו לתפוס את מקומותיהם-מיטותיהם
והסרט "פרקים של פרפר נחמד " התחיל…
שעה אחרי שהתחיל הסרט אולם הקולנוע נראה כך
היה מרגש מאוד לראות את כל הילדים ישנים יחד באותו חדר כל הלילה. מחזה יפה שאין כמותו.
החלומות היו מגוונים בחדר. היו חלומות על נסיכות ופיות,חלומות על מכוניות וטרקטורים. הילדים ישנו טוב ואף אחד מהם לא התעורר בלילה. אפילו אקצ'ן הכלבה ועזרא התוכי ישנו ללא הפרעות.
הירח היה גאה …!!
רק בשעה 7:30 בבוקר החלו הילדים להתעורר לאט לאט.
הם צחצחו שיניים יחד והתארגנו ליום החדש שהגיע,יום שישי
בארוחת הבוקר אכלנו פנקייקים עם מייפל וגבינה לבנה. היה טעים.
בחצר אכלנו גלידה לקינוח.
אחר כך התאספו הילדים באוהל הגדול בחצר וכל ילד קיבל מדליה מזהב…זכרון ללילה המתוק שהיה…
תודה רבה לכם ילדי גן ברל'ה על הלילה הקסום.
על שנתתם לנו את ההזדמנות להרגיש משפחה גדולה וגאה גם בלילה…
במפעל קטן באיזור השרון,אנשים בחלוקים לבנים מייצרים מזוודה מיוחדת לטיסה של ילדי גן ברל'ה לאיטליה
6.6.12 יום רביעי -יום לפני הטיסה לאיטליה
המזוודה מגיעה מהמפעל אל הגן
הילדים מחליטים מה לארוז ומנמקים כל החלטה:
"בגדים-כדי שנוכל להחליף.
מים,כדי שלא נהיה צמאים.
כובע,שלא נישרף מהשמש.
שמיכה, שלא יהיה לנו קר בהרי האלפים.
מברג וברגים, כדי שנוכל לתקן דברים.
דף ציור וטושים,כדי שלא נשתעמם בטיסה.
פלסטרים,אם למישהו יהיה פצע.
מכוניות כדי לשחק
ומשהו לאכול,כדי שלא נהיה רעבים"
ואז מתחילים לארוז
תוך דקות המזוודה ארוזה
איש בטחון שנשלח מטעם חברת התעופה מגיע לבדוק את המזוודה ולסגור אותה סופית
7.6.12 יום חמישי- יום הטיסה
07:30 – נמל התעופה ברל'ה נפתח והילדים מתחילים לזרום לתוכו…"הדלתות מנחשות אותם ונפתחות להם בעצמן…"
09:42 – הילדים מקבלים את הדרכונים שלהם
09:54 – הילדים ניגשים להכין את כרטיסי הטיסה שלהם.
בינתיים אנשי הבטחון סיימו לסרוק את המטוס וצוות הניקיון ניקה את המטוס ואת דלפק בקורת הדרכונים… התרגשות ודריכות בשדה התעופה
11:48 – דלפק בקורת הדרכונים נפתח
כל נוסעי טיסת 217(מספר המבנה של הגן בבית ברל) מגיעים לעבור את בקורת הדרכונים
התרגשות רבה מורגשת באויר
בינתיים בקצה השני של שדה התעופה,הטייס מעלה למטוס את הנוסעים שעברו את בקורת הדרכונים
אט אט המטוס מתמלא בילדים וגם אקצ'ן הכלבה והתוכי עזרא מועלים על המטוס לבקשתם של הילדים.
רגע לפני סגירת הדלתות, איש בטחון מעלה את המזוודה של הילדים למטוס
12:14 – דלת המטוס נסגרת סופית.
הטייס והדיילת מדריכים את הילדים במה שצפוי להם בטיסה.
הילדים מתוחים וקשובים לכל מילה…
12:15 – הטייס בודק רגע לפני ההמראה שכל הנוסעים בטוחים ומוכנים להמראה
12:16 – טיסת 217 לרומא ממריאה מנמל תעופה ברל'ה
12:27 – ההמראה הסתיימה והמטוס משייט בגובה רב בשמיים.
זה הזמן של הדיילת לעבור במטוס ולחלק לנוסעים שתייה קלה ועוגיה.
לקראת סוף הטיסה המטוס פונה לכיוון רומא והטייס מכין אותו לנחיתה
12:45 – טיסה 217 מגן ברל'ה לאיטליה נוחתת בשלום בשדה התעופה לאונרדו דה וינצ'י-פיומיצ'ינו הנמצא סמוך לרומא
נוסעי הטיסה יורדים מן המטוס בהתרגשות רבה.
בשדה התעופה מקבלים אותם בקריאות BENVENUTI שמשמעותו 'ברוכים הבאים'
12:51 – נוסעי הטיסה הנרגשים ניגשים לדלפק בקורת הדרכונים בשדה התעופה באיטליה, כדי לקבל את חותמת הכניסה לאיטליה
13:00 – מסעדה קטנה וטובה במרכז רומא נערכת לקבל את הילדים לאחר הטיסה הארוכה.
השולחנות כוסו במפות בצבעי דגל איטליה, והשולחנות נערכו לסעודת המלכים החמודים שנחתו זה עתה
13:10 – הילדים מגיעים למסעדה, מתיישבים במקומותיהם ומיד מקבל אותם המלצר הראשי קריניו שמסביר להם על המדינה שלו
לאחר ההסבר הקצר,קריניו מייד מוזג יין איטלקי לכוסות הילדים כדי שיוכלו להרים לחיים ,לכבוד ביקורם באיטליה.
קריניו התרגש כל כך מאורחיו החשובים, אז הוא החליט להוציא ממרתף המסעדה בקבוק יין איטלקי משובח שיושן במשך 25 שנה
השמועה על הגעתם של אורחים חשובים מישראל התפשטה גם למטבח המסעדה
השפית ויויאנו יצאה מן המטבח כדי לראות מי הם האורחים החשובים…
הילדים אכלו ושתו כיד המלך ושאלו שאלות רבות על איטליה.
מייד כשנחתו החלו לדבר קצת איטלקית וידעו להגיד תודה למלצר בשפתו…GRAZIE
להגיד בבקשה…PREGO
ולהגיד שלום…CIAO (צ'או)
כשסיימו לאכול את הפסטה בולונז המצוינת, התפנו הילדים לאכול קינוח…גלידה איטלקית משובחת
בשבועיים וחצי הקרובים יטיילו הילדים באיטליה:
הם יבקרו בערים המרכזיות,
ילמדו את השפה האיטלקית,
יסיירו באתרים החשובים של איטליה,
ילמדו על האישים האיטלקים החשובים,
יאזינו למוסיקה איטלקית משובחת,
יכינו ויאכלו אוכל איטלקי
וישתו יין איטלקי כיד המלך…
ביקורנו ברומא התחיל במסעדה איטלקית קטנה ומשובחת במרכז העיר.(זוכרים ?)
כאשר סיימנו לאכול במסעדה,
כבר חיכה לנו אוטובוס תיירים מפואר כדי לקחת אותנו לראות את מגדל פיזה.
הילדים התרגשו למראה המגדל העקום ושאלו כיצד הוא לא נופל.
במפגש,בנו הילדים מגדל מכפיסי עץ וכל ילד בתורו ניסה להוציא כפיס עץ מהמגדל בזהירות כדי שהמגדל לא ייפול…ממש כמו מגדל פיזה
בימים שלאחר מכן הילדים המשיכו לבנות מגדלים בגן בכל הזדמנות.
היינו חייבים ללמוד איטלקית בסיסית כדי להסתדר בקלות יותר בארץ המגף, אז ארי הביא את אמא שלו,אורנה
שהיא ממוצא איטלקי כדי שתלמד אותנו את השפה.
אורנה בחרה להביא את פינוקיו ובלונים בצבעי היסוד כדי ללמד את השפה ועשתה זאת בדרך חוויתית ומשעשעת. תודה אורנה
ביום למחרת הגענו לפיצה ברליניו, פיצה עשה זאת בעצמך…
הכנו את הבצק במפגש
בינתיים עד שהבצק תפח התאמנו בלהיות מלצרים במסעדה איטלקית
כאשר הבצק היה מוכן,התחילו הילדים להכין לעצמם פיצות
ושהפיצות היו מוכנות אכלנו אותם בתיאבון רב
איטליה זה אופרה ואופרה זה איטליה אז החלטנו ללכת להופעה של רוברטה,זמרת האופרה הגדולה.
רוברטה נתנה לנו הופעה אישית מרגשת שאחריה העלתה ילדים לבמה ונתנה להם לשיר ולנגן איתה
היא כמובן לימדה את הילדים כיצד לשיר אופרה…
הימים היו עמוסים ומלאי חוויות.
באחד הימים הילדים צבעו בצבעי גואש פסטה כדי לקשט איתה את הגן
הרעב הגיע שוב אז נסענו למסעדה בכפר איטלקי קטן כדי לאכול פסטה שמנת ופטריות
פגשנו שם מלצרית נחמדה…
היום הבא היה מלא ריגושים
מדריכת הטיולים ריקיניו העבירה לילדים שיעור על יבשת אירופה ועל איטליה בפרט.
הילדים למדו על צורת המגף של איטליה,מדינות שגובלות בה והרכיבו פאזל של יבשת אירופה
ובסוף צבעו הילדים את איטליה בצבעי הדגל וחיברו לפאזל
עוד באותו היום אוריה הביאה את אמא שלה, לימור,כדי שתכין פנקוטה עם הילדים.
הילדים הגיעו לפי התור לשולחן של לימור והיא הדריכה אותם והכינה איתם פנקוטה משובחת. תודה לימור.
בינתיים בצד השני של הגן, הילדים השחילו את הפסטה הצבעונית על חוטי דייג ויצרו מובייל מקסים
ובארוחת הצהריים אכלנו לזניה משובחת
אחר הצהריים,כשהתעוררו הילדים מהשינה הם אכלו את הפנקוטה הטעימה שהכינו בבוקר עם לימור.
בבוקר למחרת ישר קמנו רעבים. מה שהמדינה הזאת עושה לחוש הטעם זה מדהים…
אז הכנו ג'בטות כדי שתהיה לנו ארוחת בוקר איטלקית משובחת
ואז…התחלנו מפגש כשלפתע שמענו מוסיקה קלאסית מהבית הסמוך למלון שלנו.
הלכנו לבדוק מי זה שומע יצירה של ויוואלדי ופתאום מצאנו את עצמנו בסטודיו של לאונרדו דה וינצ'י
לאונרדו לימד את הילדים על המונה ליזה ונתן להם לצייר על הקנבס שלו.
הוא לימד אותם לצייר עם פלטת הצבעים שכל כך איפיינה אותו.
אחר כך הילדים ציירו בעצמם ציורים בעזרת פלטת הצבעים המפורסמת.
ברקע התנגנה היצירה הגדולה של ויוואלדי-ארבע העונות
מריה מונטסורי,אשר פיתחה את שיטת מונטסורי נולדה וגדלה באיטליה.
הגן הראשון שלה היה ברומא וקראו לו "קאסה דה במבינו" שפירושו בית הילדים.
נסענו לראות את הגן שלה ברומא שם למדנו על פועלה של מריה,אביזרי הלימוד שפיתחה ועל חייה כאשת חינוך וסוללת דרך.
למחרת בבוקר הגיע יום מיוחד,היום בו הילדים מכינים פסטה בעצמם.
לשם כך הגיעה שריתה,סבתא של בר שעשתה לנו בוקר חוויתי ומרתק.
שריתה התחילה במפגש מדהים על כל סוגי האוכל האיטלקי והביאה לילדים ספר בישול איטלקי מלא בתמונות.
היא סיפרה לילדים כיצד מכינים פסטות בצבעים,לימדה אותם על סוגי מאכלים איטלקים והכל דרך סיפור ותנועה.
תודה שריתה
אחר כך הלכו הילדים למטבח כדי להכין בצק לפסטה בעצמם.
לאחר מכן בעזרת מכונות מיוחדות הכין כל ילד פסטה, שאכלנו אחר כך בארוחת הצהריים. היה טעים בטירוף
כשסיימנו נהג האוטובוס כבר חיכה לנו מתחת למלון
כדי להסיע אותנו לונציה המדהימה
למדנו שם על מבנה העיר,הגשרים הרבים שיש בה ועל הגנדולות המיוחדות.
הילדים שטו וגם השיטו גנדולות בעצמם ולא שכחו לשיר 'אוסולמייה' ,אותו זמזמום נעים ששרים משיטי הגנדולות.
הילדים האחרים שימשו להם כביניינים.
אחר כך רצינו לטייל בעיר אבל שוב קרקרה לנו הבטן, אז הכנו לעצמנו לזניה
ורק אז יצאנו לטיול כדי לעלות על גשר גבוה ואמיתי, ממש כמו שיש בונציה
בוונציה למדנו על רוסיני המלחין האיטלקי הדגול אשר כתב את היצירה הקלאסית המפורסמת "וילהלם טל" אשר שומעים בה את דהירות הסוסים
רכבנו על סוסים לצלילי היצירה
משם נסענו שוב לרומא מאחר והיו לנו כרטיסים להופעת אופרה בקולוסיאום המפוסם שבעיר
בקרן רחוב,מייד לאחר שיצאנו מהקולוסיאום, פגשנו את סבא ג'פטו שסיפר לנו על פינוקיו,ילד העץ שבנה…
הילדים התרגשו מאוד ושאלו את ג'פטו שאלות רבות על פינוקיו…
אוטובוס התיירים שלנו חיכה לנו אחרי המפגש עם ג'פטו כדי לקחת אותנו למילאנו,בירת האופנה העולמית
מה שקרה שם עוד יסופר בספרי ההיסטוריה של העיר.
אפילו זקני העיר שפשפו עיניים למראה הילדים היפים שהביאו אופנה חדשה לעיר בתצוגת אופנה שעוד לא נראתה מעולם.
הילדים הביאו איתם את שתי הסטייליסטיות העולמיות,מיכל וחלי הידועות באהבתן לאופנה
תאי הלבשה חדשים נבנו במיוחד באולם תצוגות האופנה
וההכנה לתצוגה החלה
לאחר ההכנות הרבות, הקהל התיישב ותצוגת האופנה החלה
בשיא שלהם, כאשר הם משאירים את האיטלקים במילאנו פעורי פה,
הרגישו הילדים שהגעגועים למשפחתם,לגן ולחברים חזקים מאוד והחליטו להזמין טיסה חזרה חישראל.
אז הם הכינו לעצמם כרטיסי טיסה לישראל
כשהגיעו הילדים לטרמינל הם שמעו שיש עיכוב בטיסה.
הם לא יצאו משלוותם וחיכו בסבלנות על ריצפת שדה התעופה
ואז החלה ביקורת הדרכונים
הילדים עלו למטוס בשמחה גדולה והכירו את הטייסת שרה מירושלים ששאלה אותם על החוויות שצברו.
טיסה 327 רומא תל אביב יוצאת לדרך
מייד לאחר ההמראה הגיע מוטי הדייל וחילק חטיפים ושתייה לנוסעים החמודים
הנחיתה עברה בשלום לקול צלילי 'הבאנו שלום עליכם'
וזהו חזרנו לארצנו הקטנה והיפה
במכס לא עצרו אותנו ויצאנו מהטרמינל צ'יק צ'אק
מונית שירות שחיכתה לנו בחוץ לקחה אותנו ישר לשניצליה הישראלית הטובה בשרון, שניצליית ברל'ה
הילדים נהנו משניצלים ופתיתים שנעשו באהבה גדולה
ומאוירה ישראלית אותנטית…
ביקורנו באיטליה היה מרגש ומהנה.
למדנו רבות על המדינה היפה הזאת…
בישלנו
אפינו
רקדנו
שרנו
התחפשנו
למדנו
אכלנו טוב
וחווינו חוויות מדהימות.
"בחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חיטים…"
חג שבועות הוא חג מרגש משום שבו חוגגים כמה דברים בבת אחת-גם את קציר החיטים והכנת הקמח,גם את גדילת הפירות והירקות הנהדרים של ארצנו
וגם את החלב שיש בשפע בטבע, ושממנו מכינים מטעמים נפלאים,גבינות טובות ו…"מלא שוקו"…כמו שאמרו הילדים.
התחלנו במקהלות, מקהלות של ירקות. כל ירק הוא צליל אחר…
למדנו על שבעת המינים ומה כל אחד מהם מייצג…
למדנו על החלב. אילו בעלי חיים מניבים חלב. מהי מחלבה ידנית ומהי מחלבה אוטומטית , ואילו מאכלים ניתן להכין מחלב.
ואפילו הכנו במפגש לבנה שאחר כך טרפנו בארוחת החג.
למדנו על קציר החיטה- כיצד קוצרים אותה והילדים לא הפסיקו לספר על הקומביין הענק שעושה את מלאכת הקציר באדיקות שנה אחר שנה.
למדנו כיצד מפיקים קמח מחיטה והילדים אף עשו זאת בעצמם בתרגיל מיוחד
יצרנו סלסלאות ביכורים שאפשר לשחק בהן
ואז התחלנו להכין מאכלים שעשויים מגבינות כדי שיהיה מה לזלול בארוחות הבוקר והצהריים.
הכנו את הבואיקוס המסורתי שמלא בגבינות ומעדנים
ואז בצהריים של יום יפה אחד הכנו פיצווווווווווווווווות
בערב החג לבשנו כולנו לבן, הבאנו ביכורים מלאי כל טוב וחגגנו עם מעדנים,גבינות,לבנה,גיטרה אחת והרבה אושר בעיניים…
יום העצמאות הוא הזדמנות נפלאה ללמד את הילדים את אהבת הארץ.
הזדמנות נהדרת ללמד אותם איך לקרוא מפה, מהן הערים המרכזיות בישראל,אתרים מרכזיים,
איפה נמצאים המזרח,המערב,הצפון והדרום וגם על סמלי המדינה.
למדנו גם את משמעות המושגים נשיא המדינה,רמטכ"ל, מי היה הרצל ומדוע יש מנורה בסמל המדינה.
במפגש אחד הגיע פתאום דוד המלך כדי לספר לנו מדוע יש מגן דוד על דגל המדינה.
במפגשים שרנו שירי ארץ ישראל, התחפשנו לדגל המדינה ונפנפנו בדגלים בלי סוף.
השיר המועדף על הילדים היה "כל הארץ דגלים דגלים"
יצרנו יצירות בנושא החג, יצירות בצבעי כחול ולבן…
החלטנו להקים עם הילדים דוכן פלאפל כדי לאכול אוכל ישראלי,
אבל הסתבר לנו שפלאפל עולה כסף…
אז כל ילד הכין לעצמו שטר כסף כדי לקנות מנה פלאפל עם חומוסצ'יפסלט וכוס מיץ פטל ליד…
אחר כך הכינו הילדים את השלט של דוכן הפלאפל
וביום אחד דוכן הפלאפל היה מוכן..
אחרי עבודת הקמת הדוכן,הבטן של הילדים החלה לקרקר
והם החליטו לפתוח את הארנקים ולקנות לעצמם פלאפל…
חגגנו גם יום הולדת למדינה עם שירים,בלונים, ברכות וריקודים.
הילדים היו נרגשים ווחגיגיים…
למדנו מהי עצמאות וכל ילד סיפר מה הוא עושה באופן עצמאי.
הילדים התמלאו גאווה ושמחה כשדיברו על כך.
beraleblog 